א. רב סעדיה אולי היה גאון אבל לא פילוסוף
רב סעדיה גאון (רס"ג) היה באמת איש רוח דגול. התואר 'גאון'אינו מתייחס כמובן לגאוניותו; זה היה התואר שבו כונו ראשי הישיבות הגדולות בארץ ישראל ובבבל במאות 11-6, ולכן נקראת תקופה זו בשם 'תקופת הגאונים'. היו אז לא מעט 'גאונים'טיפשים...
אבל רס"ג לא היה אחד מהם. הוא היה תלמיד חכם עצום, פוסק, פולמוסן, מנהיג ציבור ואיש אשכולות שעסק בתחומי ידע רבים, מפרשנות ועד בלשנות. הוא גם חיבר את ספר האמונות והדעות (שנכתב במקור בערבית-יהודית), שנחשב לאחד הספרים החשובים בפילוסופיה היהודית.
אבל למישהו בתל אביב נורא הפריע העניין הזה עם הפילוסופיה...
![]() |
צילום: איתמר לויתן |
ב. שד"ל
![]() |
צילום: אבישי ליוביץ' |
'ראית פעם תעתיק לועזי כזה, כמו ברחוב שד"ל (פינת שדרות רוטשילד) בתל אביב?', שאל אותי אבישי ליוביץ'.
'לא', הייתה התשובה החותכת.
בערבית, אגב, כתוב: 'שאדאל'
ראשי התיבות שד"ל, הלא הוא המשכיל היהודי-איטלקי הדגול שמואל דוד לוצאטו (1865-1800) איש פדובה, נקראים מאז ומעולם שָׁדָ"ל, והתעתיק צריך להיות Shadal.ג. רחוב הדופיה
מתברר שדו-פיה היא מונח רחובותי אֶנְדֵּמִי, שלא יצא מגבולות המושבה, ופירושו: צינור השקייה. בימים שרחובות הייתה מושבה והיו בה איכרים, כל אחד ידע מה זה דו-פיה...
אבל מה פתאום קוראים רחוב על שם צינור? כבר אין מספיק רבנים בעולם שאפשר להנציח כאן?
נו, וכמה זמן ייקח כדי לשבש את השם הייחודי הזה? באותו רחוב קטן יש שלטים הקוראים לו רחוב הדופיה (זה נשמע הרבה יותר צרפתי מאשר סתם דו-פיה).