ארץ הקודש: מדרש יונתי, גמ"ח תחפושות, תענית דיבור, זומבה, הפרשה

א. מדרש תמונה

ירושלים. ביום שאחרי הבחירות...

מתוך 'מדרש יונתי'של מאיר אריאל:

איך ירושלים מתיפייפת / ורוקדת ברבים –
משתתפת בטח משתפשפת / עוטה על עדרים,
שאלו בפי כל שריה: / לא שיעור ולא קומה.
רק גפרור חסר בין חצריה/ וכל חצר – חומה.

צילום: נעמה בר-יעקב

ב. משנכנס אדר...

על גמ"ח התחפושות עוד לא שמענו. אבל בבני ברק הכל עובר...

צילום: רפי מן

ג. 65,000 צומות

'תענית ציבור זו באה במקום 65,000 צומות'. זה כולל יום כיפור, תשעה באב וצום גדליה לכל החיים?

איך החמצנו את זה?

צילום: משה קם

ד. הודעה משמחת לנערות השכונה

'זומבה' – לטובת קוראינו שאינם בקיאים – הוא שיטה לאימון גופני שמבוססת על תנועות ריקוד, בעיקר בסגנון המוזיקה הלטינית. מה יכול להיות 'יהודי'בזומבה? אולי משתמשים במוזיקה חסידית?

צילום: אלי גוטליב

אגב, לגיטי, מנסחת המודעה ומן הסתם גם מדריכת הזומבה, יש בעיה כלשהי עם כתיב נכון של ההודיה לאלהים: צריך להיות בס"ד (בסיעתא דשמיא) ולא ב"סד, בעז"ה (בעזרת ה') ולא בע"זה. ומתנ"ס לב העיר נמצא ברחוב אהל משה, ולא ר"ח האל משה😋

ה. חיים מהפרשה?

על חשיבותו של ניקוד, במקום שבו הוא באמת נדרש, אפשר ללמוד מכרזה זו. נדמה לי שלכל הפחות היה ראוי להטיל דגש באות פ'...

צילום: אלי גוטליב