 |
| כרזת בחירות לכנסת השלישית (1955) ובה ציטוט משירו של ז'בוטינסקי 'שיר אל על' |
מאת יהודה בְּלֶכֶר
א. משהו על 'שיר בית"ר'והולדתו
כתשעים שנה מלאו לתנועת בית"ר ארץ ישראל (מועד הכרזה רשמי: 24 באפריל 1927), וזו הזדמנות נאותה לשוב אל המנונה של התנועה ולדון בכמה מצפונותיו.
באביב 1932 כתב זאב ז'בוטינסקי בפריז את 'שיר בית"ר', שיהפוך בסתיו 1938 להמנון הרשמי של התנועה שבה ראה ז'בוטינסקי את מפעלו החשוב ביותר. תלי-תלים של מילים נכתבו על המילים הנשגבות שבשיר הקצר הזה, שכמה מהן הפכו להיות מטבעות לשון המוכרות לכל, גם לאלה שלא היו מאוהדיה של התנועה: 'בדם וביזע יוקם לנו גזע', 'בעוז והדר', 'למות או לכבוש את ההר', וכמובן 'שקט הוא רפש'. מילים מרטיטות ומלהיבות.
הנה ותיקי בית"ר שרים את ההמנון במלוא אונם, בערב שהוקדש לשירי המחתרות במלאת שישים שנה להקמת אצ"ל (1991). הם מצטרפים לשירתם של ה'בנימינים', חבורת זמר מבנימינה (מעוז רוויזיונסיטי מפורסם), ובקהל העומדים דום אפשר לזהות את דב שילנסקי, יעקב מרידור, יצחק שמיר ואריק שרון (שניכר בעליל כי הוא לא ממש שולט במילים).
הנה ותיקי בית"ר שרים את ההמנון במלוא אונם, בערב שהוקדש לשירי המחתרות במלאת שישים שנה להקמת אצ"ל (1991). הם מצטרפים לשירתם של ה'בנימינים', חבורת זמר מבנימינה (מעוז רוויזיונסיטי מפורסם), ובקהל העומדים דום אפשר לזהות את דב שילנסקי, יעקב מרידור, יצחק שמיר ואריק שרון (שניכר בעליל כי הוא לא ממש שולט במילים).
בארכיון מכון ז'בוטינסקי שמור פתק ובו מספר ע.ז., הוא עֵרי ז'בוטינסקי, כיצד חיבר אביו את השיר:
בקפה 'אַקרוֹפּוֹל'שליד שער אוֹרליאַן בפאריז שיחקתי נרדשיר [שחמט] עם חבר. הדבר היה בערב אביב 1932. פתאום נכנס לשם אבי, הפסיק את משחקנו והודיע, שכעת אנו נכתוב שיר. המדובר – הוא אמר – על המנון בשביל בית"ר. החרוז העיקרי צריך להיות '_ר, _ר, _ר', והוא כתב על הנייר: ביתר, הדר, סקַנדַר. שאלנו, מה פירוש המלה 'סקַנדַר', והוא השיב, כי זה בא מקום 'סקנדל', ואחר כך יחליף את המלה הזאת באחרת. ואז ניגש לבית הראשון וכתב:
בית"ר –
מגב רקבון ועפר
בדם וזֶ'לֶזוֹ*
יוקם לנו גזע.
אחרי זאת הודה לנו על 'עזרתנו'– והלך.
* ברוסית: железо – ברזל.
 |
| באדיבות מכון ז'בוטינסקי |
ב. גָּאוֹן או גְּאֵיוֹן?
לא נעסוק כאן בשיר עצמו, בתכניו או בדרכי התקבלותו, בשעתו ולדורות, אלא נתמקד במילה אחת שבו: 'גָּאוֹן'. פעמיים מופיעה המילה בנוסח המושר: בבית הראשון, במשפט הידוע 'גאון ונדיב ואכזר'; ובבית השני, במשפט 'עטרת גאון ותגר'. עוד טרם הצבענו על הבעייה הדקדוקית של שימוש נכון או שגוי בשם עצם ושם תואר, עלינו לתהות כיצד כותב מוכשר כז'בוטינסקי מצא לנכון להשתמש פעמיים באותה מילה בשיר כה קצר. האם איש מילים כמותו היה מתקשה למצוא מילה מרוממת רוח אחרת ולא לשכפל את אותו 'גאון'?
ואכן מתברר כי ז'בוטינסקי כתב במקור 'גְּאֵיוֹן ונדיב ואכזר' – סדרה של שמות תואר לגזע שיוקם לנו. ה'גאון', כשם עצם, ישמור על בלעדיות בבית השני, בצירוף 'עֲטֶרֶת גָּאוֹן'.
הוכחה חד-משמעית לכך יש בכתב ידו של ז'בוטינסקי עצמו, שכתב את מילות השיר עבור איש בית"ר יוסף סְטוֹרְיֶר מבוקרשט, בעת ביקור שערך שם ז'בוטינסקי בשנת 1939.
 |
| באדיבות מכון ז'בוטינסקי |
אפשר לראות בבירור שבשורה הרביעית של השיר נכתב 'גאיון', ולא 'גאון'כמקובל. אך מה פירושה של מילה זו?
על פי מילון אבן-שושן, מקורה הוא מִהמילה 'גֵּא'או 'גֵּאֶה', אבל ניתן לפרשה גם במובן של גַּאַוְתָן, מִתְרַבְרֵב וְיָהִיר.
מעניין שבאותה העתקה שגה ז'בוטינסקי במילותיו שלו: הוא כתב בטעות 'בכתר דוד נֶעְתָּר', וצריך להיות כמובן 'נֶעֱטָר'. לרוויזיוניסטים הייתה כידוע מאז ומתמיד 'בעיה'עם האותיות ת'ו-ט' ('גזירות ת"ט'). כדי לקשור את ראשי התיבות בית"ר בשמו של יוסף טרומפלדור – דמות נערצת הן בתנועת העבודה שמשמאל, הן בקרב הרוויזיוניסטים שמימין – נאלצו אנשי בית"ר לאיית את שמו בצורה מלאכותית באות ת' – ברית יוסף תרומפלדור.
ג. ואולי בכלל 'גיאון'?
ג. ואולי בכלל 'גיאון'?
את הלחן לשיר בית"ר חיבר דב פרנקל סמוך מאוד למועד כתיבתו (על פרנקל עצמו נביא מעט דברים בהמשך). מנגינת המארש, הקליטה והפשוטה, נקלטה בארץ מיד ודיווחים בעיתונות הרוויזיוניסטית, למן ראשית 1933, מעידים על כך שההמנון הושר בהזדמנויות שונות סמוך לזמן חיבורו והלחנתו.
הנה למשל כמה דיווחים על שירת ההמנון בעיתון חזית העם:
חדי העין שבין הקוראים בוודאי שמו לב כי ה'גאון'אמנם איננו, אך במקומו מתנוסס לתפארה יצור לשוני חדש לגמרי: 'גיאון'. וכדי להוסיף בלבול על בלבול, אותו י'גוריון, בעל הטור 'מפנקסי', פרסם נוסח נוסף:
מהו 'גיאון'? ובכן, אין מילה כזו באוצר המילים העבריות. ומשום כך אין לנו אלא להניח כי חלה כאן טעות דפוס של שיכול אותיות: במקום 'גאיון'נכתב בטעות 'גיאון' (כפי שבמקום 'וביזע'נכתב 'ובזיע').
ד. עדות המלחין דב פרנקל
הנה למשל כמה דיווחים על שירת ההמנון בעיתון חזית העם:
 |
| י'גוריון, 'מפנקסי', חזית העם, 28 באפריל 1933, עמ'ג |
 |
| 'במשפט מפגיני הזעם הציוני', חזית העם, 26 בינואר 1934, עמ'א |
חדי העין שבין הקוראים בוודאי שמו לב כי ה'גאון'אמנם איננו, אך במקומו מתנוסס לתפארה יצור לשוני חדש לגמרי: 'גיאון'. וכדי להוסיף בלבול על בלבול, אותו י'גוריון, בעל הטור 'מפנקסי', פרסם נוסח נוסף:
 |
| י'גוריון, 'מפנקסי', חזית העם, 29 בדצמבר 1933, עמ'ה |
ד. עדות המלחין דב פרנקל
בשנת 1941, במלאת שנה למותו של ז'בוטינסקי, פרסם המלחין דב פרנקל את המכתב הבא:
 |
| המשקיף, 8 באוגוסט 1941, עמ'ו |
פרנקל קבל מרה על 'השיבוש המרגיז'וקבע בפסקנות כי ז'בוטינסקי כתב : 'ג א י וֹ ן'ולא 'גאון'. כתנא דמסייע הביא פרנקל את דברי פרופסור יוסף קלוזנר, שאמנם לא הכיר את המקור אך היה ער לשיבוש ולשגיאה ולכן השתמש במשפט 'גֵּאֶה ונדיב ואכזר'.
 |
| יוסף קלוזנר, 'פגישותי עם ז'בוטינסקי', המשקיף, 8 בנובמבר 1940, עמ'ג |
קלוזנר גם הצליח לעקוף, בלי משים כנראה, את הבעייתיות שבמילה 'גְּאֵיוֹן' (החל מ'הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים' שבתהלים, קכג 4, וכלה במשמעויות הלא נעימות של גאוותן, רברבן או יהיר).
ה. דוד רזיאל: מופת של גאיון
עדויות נוספות לקיומו המקורי של ה'גאיון'יש בדברי פובליציסטים רוויזיוניסטים חשובים אחרים. כך למשל, במאמר שהוקדש לדוד רזיאל, במלאת שנה לנפילתו בעיראק (20 במאי 1941), כתב אייזיק רֶמְבָּה:
וביום הזיכרון החמישי לנפילתו של רזיאל כתב שמואל כץ, גם הוא דמות מרכזית בתנועה (ולימים גם חבר הכנסת הראשונה). במאמרו של כץ יש אפילו חידוש מעניין לפיו 'גאיון'פירושו הכרה עצמית בקץ הגולה והגלותיות.
ועוד עדות הקשורה בדוד רזיאל מאותה שנה:
![]()
ולבסוף, במאמר הספד לתנחום רבינוביץ, בית"רי שהתנדב לבריגדה ובשורותיה נפל, השתמש הכותב בשורה המקורית כפי שנכתבה בשיר ולא בשיבוש שכבר השתרש אז בבית"ר ובשלוחותיה.
 |
| אייזיק רמבה, 'במחיצתו', המשקיף, 8 במאי 1942, עמ'ג |
וביום הזיכרון החמישי לנפילתו של רזיאל כתב שמואל כץ, גם הוא דמות מרכזית בתנועה (ולימים גם חבר הכנסת הראשונה). במאמרו של כץ יש אפילו חידוש מעניין לפיו 'גאיון'פירושו הכרה עצמית בקץ הגולה והגלותיות.
 |
| שמואל כץ, 'השלב האחרון במלחמתו', המשקיף, 26 ביולי 1946, עמ'ה |
ועוד עדות הקשורה בדוד רזיאל מאותה שנה:
ולבסוף, במאמר הספד לתנחום רבינוביץ, בית"רי שהתנדב לבריגדה ובשורותיה נפל, השתמש הכותב בשורה המקורית כפי שנכתבה בשיר ולא בשיבוש שכבר השתרש אז בבית"ר ובשלוחותיה.
 |
| י'נאמן, 'גאיון, נדיב ואכזר', המשקיף, 3 באפריל 1945, עמ'ב |
 |
| באדיבות מכון ז'בוטינסקי |
מלחין שיר בית"ר, דב פרנקל, נולד בקובנה בשנת 1904 ועלה לארץ ישראל בשנת 1925. הוא היה מראשוני הבית"רים בארץ ומילא תפקיד חשוב בעיצוב תשתיות הארגון וההווי התנועתי.
הוא היה עיתונאי ומשורר, וגם חיבר כמה שירי זמר בהם שיר 'שומרייה' (1935), שהתנחל גם בלבבותיהם של אנשי 'השומר הצעיר'. לשירי הזמר שלו 'שידך'פרנקל לחנים זרים, אך גם הלחין בעצמו וגם מסר להלחנה בידי אחרים. 'שיר בית"ר'הוא כנראה היחיד לו חיבר פרנקל רק את הלחן. ידידי גרשון סתו, חוקר תולדות בית"ר ותנועת ז'בוטינסקי, סיפר לי שבשנת 1932 ביקר פרנקל בפריז, פגש שם בז'בוטינסקי וקיבל ממנו את מילות השיר להלחנה. בראשית שנות החמישים הוא עיברת את שם משפחתו לרוֹנְאֵל.
פרנקל חי בצניעות. הוא נפטר בשנת 1972 ונטמן בבית העלמין בחולון. על מצבתו לא צוין כי הוא מלחין השיר או שהיה מראשוני הבית"רים בארץ. גרשון סתו סיפר לי שבלווייתו לא הושר ההמנון שהלחין. על שמו נקרא רחוב בבאר שבע: רחוב דב רונאל.
הוא היה עיתונאי ומשורר, וגם חיבר כמה שירי זמר בהם שיר 'שומרייה' (1935), שהתנחל גם בלבבותיהם של אנשי 'השומר הצעיר'. לשירי הזמר שלו 'שידך'פרנקל לחנים זרים, אך גם הלחין בעצמו וגם מסר להלחנה בידי אחרים. 'שיר בית"ר'הוא כנראה היחיד לו חיבר פרנקל רק את הלחן. ידידי גרשון סתו, חוקר תולדות בית"ר ותנועת ז'בוטינסקי, סיפר לי שבשנת 1932 ביקר פרנקל בפריז, פגש שם בז'בוטינסקי וקיבל ממנו את מילות השיר להלחנה. בראשית שנות החמישים הוא עיברת את שם משפחתו לרוֹנְאֵל.
פרנקל חי בצניעות. הוא נפטר בשנת 1972 ונטמן בבית העלמין בחולון. על מצבתו לא צוין כי הוא מלחין השיר או שהיה מראשוני הבית"רים בארץ. גרשון סתו סיפר לי שבלווייתו לא הושר ההמנון שהלחין. על שמו נקרא רחוב בבאר שבע: רחוב דב רונאל.
 |
| BillionGraves |
ז. מה חשב ז'בוטינסקי על השיבוש שהשתרש?
האם השלים ז'בוטינסקי עם השיבוש שנפוץ כבר בימיו? אין תעוד מפורש על כך, אך הדעת נותנת שהוא ויתר ולא נאבק. באביב 1940, כשפלשו הגרמנים לארצות השפלה בדרכם לכיבוש צרפת, נמלט ז'בוטינסקי מפריז והגיע לניו-יורק. במאי 1940, ערכו לכבודו כ-1,500 בית"רים קבלת פנים ומסדר חגיגי במלון 'קפיטול'שבו התאכסן. ז'בוטינסקי נאם בפניהם את אחד מנאומיו האחרונים, שכן הוא מת במפתיע שבועות ספורים לאחר מכן.
כך דיווח עיתון המשקיףעל הנאום:
 |
| 'ז'בוטינסקי במסדר בית"ר בניו-יורק', המשקיף, 24 במאי 1940 |
לכאורה עולה מכאן כי ז'בוטינסקי עצמו ציטט את שירו במילה 'גאון', אך יש לזכור כי לא רק שהנאום עצמו נישא ככל הנראה באנגלית והנוסח העברי הוא של העיתונאי, אלא שגם שורה אחרת הובאה בצורה שגויה: 'יָקוּם לָנוּ גֶּזַע', במקום 'יוּקַם'.
בהמשך טען ז'בוטינסקי: 'אנו רוצים ליצור מנטאליות יהודית חדשה ... גזע פ ס י כ ו ל ו ג י חדש של יהודים, גזע שאפיו יהיה ג א ו ן ... הגאון האציל זהו הבסיס של כל הצפוּן ברעיון בית"ר'. לאיזה גאון התכוון בדיוק? לזה השגוי מהבית הראשון או לזה בעל העטרת מן הבית השני? סתם ולא פרש.
ח. על חי"ת שחטאנו
ההתעללויות הלשוניות בשיר לא פסקו. בספטמבר 1938 נערך בוורשה הכינוס השלישי של תנועת בית"ר העולמית. בכינוס זה הוחלט רשמית על המנון בית"ר. ברישום של החלטות הכינוס, ההמנון אינו מופיע בשמו הרשמי ('שיר בית"ר'), אלא בתואר 'שירו של ראש-בית"ר'ובמילים הראשונות שלו. והנה, שומו שמים, שוב כשל הבחור הזעצער: הָרִקָּבוֹן נעלם, ובמקומו נדפס בטעות 'רַגְבוֹן'...
חמישים שנים אחר כך פירסמה הפלמ"חניקית לשעבר נתיבה בן-יהודה את ספרה אוטוביוגרפיה בשיר וזמר (כתר, תש"ן) ובו כתבה במדור 'שירים מהמחתרות', כי בפנקס השירים שלה רשום: 'ביתר! מִדָּם ריקבון ועפר', ושם המלחין: לא ידוע (עמ' 180)...
 |
| דין וחשבון: הכנוס העולמי השלישי לבית"ר, בוקרשט 1940, עמ' 107 |
חמישים שנים אחר כך פירסמה הפלמ"חניקית לשעבר נתיבה בן-יהודה את ספרה אוטוביוגרפיה בשיר וזמר (כתר, תש"ן) ובו כתבה במדור 'שירים מהמחתרות', כי בפנקס השירים שלה רשום: 'ביתר! מִדָּם ריקבון ועפר', ושם המלחין: לא ידוע (עמ' 180)...
ולסיום פרפראה: עיון בשיר בית"ר מגלה עובדה מפתיעה: כל אותיות האלף-בית העברי כלולות בו להדר ולתפארת, לבד מאחת והיא האות ח'. האם צפה ז'בוטינסקי ברוח קדשו כי יורשיו וממשיכי דרכו, אנשי תנועת החרות, יהיו אלה שיגאלו את אומללותה של האות ח'וישתמשו בה כאות שבפתק הקלפי בבחירות לכנסת ישראל?
יהודה בְּלֶכֶר הוא מוזיקאי בעל עניין מיוחד בזמר העברי.