מסביב לסיבוב (ד): מ'סיבוב כפר סבא'ל'סיבוב הרצליה'

שנה אחר כך, בשנתנו הראשונה בגימנסיה של רחובות, למדה אתי בכיתה עודדה, בתה של צפורה הוכברג-הררית מכפר ביל"ו (שליד סיבוב ביל"ו), המחנכת שלי בכתות ד'-ה'. עודדה (כיום טל), ששירתה אתי אחר כך שנתיים במערכת 'במחנה גדנ"ע', הצטיינה בקריאת שירה, וריגשה אותנו שוב ושוב כשקראה בטקסי יום הזכרון את 'לנשמת רֵעַ'. והיה עוד שיר שהיא הפליאה לקרוא: 'בסבוב כפר-סבא', שפותח במילים הבלתי נשכחות: 'ובחמישי לחודש אדר פרח עלי העולם בסערה'. שיר מדהים ויפהפה, שהושפע מסגנונו האפי המתפרץ של וולט ויטמן (שאותו תרגם מורי שמעון הלקין ב-1952). על השיר הזה, שמכל שורה שבו בוקעת שמחת החיים, אהבת הטבע ואהבת ארץ ישראל, נכתב כבר לא מעט, והיו גם כאלה ששמו לב, כי ה'באדר אינו תאריך סתמי, אלא יום הולדתו של אברהם שלונסקי, פטרונם הנלהב והמעודד של רבים ממשוררי תש"ח.

שירי 'ארץ הצהרים', שאת מהדורתם  החדשה והמורחבת (הקיבוץ המאוחד, 1956) הקדיש הלל לאחיו אסף עומר (עוגני), 'שנפל בדמי ימיו' (אוקטובר 1951), זכו לאהדה רבה. משנת 1956 ועד 1967 נדפס הספר בעוד ארבע מהדורות.

ארץ הצהרים: שירים, הקיבוץ המאוחד, 1956, עמ' 19-17

כידוע, ע. הלל הוא שמו הספרותי של הלל עומר, בנו של המוזיקאי בנימין קוטוביץ ('חתולי') מקיבוץ משמר העמק, שהיה מורה למוזיקה ומנצח מקהלות, וגם הלחין שירים, שהנודע בהם הוא 'שיר השומר' ('מעל המגדל סביב אשקיפה'. המילים של עמנואל לין, חברו למשק). תחילה החליף האב את שמו לעוֹגְנִי, אך כשהגיע הלל עוגני הצעיר לאברהם שלונסקי, הציע לו שלונסקי ללכת בדרכי ש. שלום וס. יזהר, וכך הפך לע. הלל. הלל לא אהב את השם עוגני ולימים שינה את שם משפחתו לעומר.

ע. הלל (1990-1926)

הלל, שהיה מוכר בעיקר כמחבר ספרים ('דּוֹדי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה') ושירים לילדים (רבים מהם הולחנו על ידי סשה ארגוב), ירש לימים את תפקידו של אברהם קרוון (אביו של הפסל דני קרוון) כמהנדס הגנים של עיריית תל אביב (הוא למד הנדסת גנים בצרפת). אולי היה זה המשך ראוי לאהבת הטבע והנוף הארץ ישראלי, שקיבלה ביטוי כה מהמם בשירו 'בסבוב כפר-סבא'.

בנימין קוטוביץ ('חתולי') מנצח על מקהלת 'השומריה' (מקור: ארכיון משמר העמק)

בשנת 1989, שנה קודם מותו, אירחה רבקה מיכאלי את ע. הלל ואת אליהו הכהן בתכניתה 'סיבה למסיבה'. הלל מספר על שירתו, על אהבת הלשון העברית ואהבת ארץ ישראל של בני דורו ('היום חלו בה קצת שיבושים', הוא אומר), וגם מזכיר את 'ארץ הצהרים'ואת 'בסבוב כפר-סבא'.

'מה הקשר בין שירה לבין אדריכלות גנים?', נשאל ע. הלל לא פעם, ותשובתו הקבועה הייתה: 'אני הוא הקשר'.

אבל, עוד לפני שראה אור הספר 'ארץ הצהריים'עוצבה תדמיתה של כפר סבא הקטנה בזמר העברי ובתודעה בזכות שני פזמונים מוכרים של נתן אלתרמן.

הראשון שבהם הוא 'שיר געגועים (לכפר-סבא)' (1943), שהלחין שמואל פרשקו. זהו שיר געגועים של חייל עברי בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, והוא נפתח בשורות המופלאות:

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת / בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, / וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת / רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! 

ומסתיים בשורות: 

וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! / אָנוֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!

לימים אומץ בחלקו הלחן של פרשקו על ידי חיים גורי וחיים חפר בשני שירי פלמ"ח מוכרים: 'רבותי, ההסטוריה חוזרת'ו'שיר הוותיקים'.

השיר השני של אלתרמן הוא 'טנגו כפר סבא' (1946), שהלחין משה וילנסקי והתפרסם בביצועה של רחל אטאס. לשיר זה הוקדשה בעונ"ש רשימה מיוחדת.

קבוצת קוטפי פרי הדר בכפר סבא, 1940 (מקור: פיקיוויקי)

ולהשלמת התמונה: הסופר אבשלום קווה, יליד רעננה, חיבר בשנת 2002 סיפור קצר ויפה, שנקרא 'סיפור המסתיים בסיבוב כפר-סבא' (ותודה לקוראת גילה, שהפנתה את תשומת לבנו). הסיפור, שהתפרסם תחילה בעיתון 'הארץ' ואחר כך נכלל בקובץ סיפוריו של קווה 'בּוּשׁוֹת' (הקיבוץ המאוחד, 2002, עמ' 33-24), נפתח כך:

בשנת 1963, בפסטיבל הארוויזיון, שר הזמר והפזמונאי הצרפתי אלן בארייר שיר יפה, שהוא גם חיבר את מילותיו, ושמו Elle était si jolie (היא הייתה כה יפה). אומנם השיר זכה רק במקום החמישי, אבל הוא נהנה מפופולריות רבה, גם בארץ.



המשורר והקולנוען דוד אבידן (1995-1934) כתב פרודיה אירונית ומבריקה על שיר זה, וקרא לה 'בסיבוב הרצליה'. שר אותה אריק לביא.