מרב מיכאלי, מאחורייך: בשבחי הפוליטיקלי קורקט

ידידי ושכני שמעון ביגלמן כתב לי השבוע:

​לפני זמן מה גררו את מכוניתי ולאחר ששילמתי אמר לי השומר 'להתראות'. 

מי בכלל רוצה להתראות אתך? אמרתי בלבי. 

מאז שמתי לב לשימוש המטופש במילים. למשל, אם תתקשר ליחידה לנפגעי איבה בביטוח הלאומי, הפקידה מהצד השני תגיד: 'איבה, שלום'. אם תתקשר ליחידה לריסוק אבנים בהדסה, מהצד השני של הקו תשמע: ​'ריסוק, שלום'. ​אחד האגפים במכון שרת (לטיפול בחולי סרטן) נקרא על שמו של אחדSOVEL, ובעברית זה סובל. מזל שאין מענה טלפוני ישיר, שאז זה היה נשמע בוודאי כך: 'סובל, שלום'...

והכל בגלל שככה לימדו אותנו לדבר או לכתוב.

בלי קשר, ואולי עם קצת קשר.

בעיתון הארץ, מיום אתמול (11 בספטמבר 2015) הופיעה בעמוד 10 מודעת 'דרושים', יותר נכון 'דרושות', של 'המרכז האקדמי שלם', שמציעים תקנים לנשות סגל בכירות.

לא נראה לי שצריך להתנצל על כך שהתקנים מוצעים רק לנשים. ראויות נשים לאפליה מתקנת במגזר האקדמי. שיעורן הנמוך של נשים אקדמיות באוניברסיטאות ובמכללות ידוע, וכל הכבוד למרכז שלם שמקדם סוגיה זו.

אבל לכו עם זה עד הסוף. מה פירוש 'המודעה פונה לנשים ולגברים כאחד'?

ואולי, בהפוך על הפוך ובנוסח ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), שאמצה את המנהג לדבר בלשון נקבה גם לגברים, הכוונה היא באמת גם לנשים וגם לגברים?

ועכשיו, תהיו גברים ותציעו את מועמדותכם!