שו"ת זיו (ו): שדה תימן, בית המכס, חצר סרגיי, חֶבֶר וחברון

בסיור גיאולוגי באיזור נחל חֶבֶר עלתה השאלה מה הן משמעויות שמו הערבי הקודם של הנחל – 'ואדי חַבְּרָה', והאם יש קשר לשמה העתיק של חברון, שנחל חבר מתחיל בה. באנציקלופדיה 'אריאל' של זאב וילנאי (עמ' 2166-2165) יש אזכור לשם זה, המציין שני אזורים בצפון סיני – 'חַבְּרָה'ו'חַבְּרָה שרקיה' (המזרחית). שמות אלה מופיעים במפה גיאולוגית גרמנית משנת 1916 ומתארים אותם כ'עמק עטור גבעות'. ניסיתי לאתר את המפה במרשתת, דרך שגרירות גרמניה ובפנייה ל'איגוד הגיאולוגים הגרמנים', והעליתי מאובן...פניתי גם אל מומחים לערבית, אך התשובותהתמקדו בשיוך השם לשמה העתיק של חברון. האם אכן יש קשר בין שם האיזור לבין צורתו המורפולוגית.

תצפית אל נחל חבר (מקור: ויקיפדיה)

ארבע משמעויות יש למילה חַבְּרָה (حَبْرَة) בערבית: שמחה; חיי רווחה; לחן נעים; כינויה של חברון בימי הביניים. ואילו למילה חַ'בְּרָה (הנהגית כַבְּרָה; خْبْرَة) יש מובן שונה. לדברי וילנאי הריהי 'בקעה גדולה ושטוחה'בסיני, ומסתבר, כי בשל צורתה מכנים אותה הבדווים בשמו של כלי קיבול גדול מעור גמל, המשמש לאחסון שמיכות ובגדי חורף. והרי לך שם ערבי ציורי, המשמש אף מונח בגיאומורפולוגיה, כאשר ביקשת.  

מכאן, שהבנת משמעותו של שם ערבי מחייבת אוזן קשבת להבדל שבין ح (ח)לבין خ (ח', שאותו מבטאים ככ'רפה). מהיכרותי עם דו"חות סוקרי נוף גרמניים, אני מניח כי אף הם ציינו בסיני את בקעת Khabraולא את Habra. ואכן, כדבריך, גם וילנאי הביא את שתי הצורות הנזכרות: חַבְּרָה (שמם הערבי של חברון ושל נחל חבר) וחַ'בְּרָה שבסיני, באזור בִּיר-גַפְגָפָה. לא לחינם נוהגים הערבים ללגלג על יהודים, המתעניינים דווקא בשלומו של הדוד מצד האם, שעה שהם שואלים: 'כִּיף חָ'אלַכּ?'בח'ית חִכִּית, שעה שבעצם כוונתם היא 'כִּיף חָאלַכּ?', בחי"ת גרונית: 'מה מצבך? מה שלומך?'...