 |
| מצבת קבורתו של ר' משה אב"ד קיטֶב (נפטר 1738), הראשון שהכיר בגדולתו של הבעש"ט (צילום: דוד אסף, 2012) |
א. פעמיים כי טוב
בשכונת תל ארזה שבירושלים יש רחוב ושמו 'כי טוב'. על שם מי או על שם מה קרוי רחוב זה?
עו"ד יפעת רווה, שהעירה בפוסט קודם על קיומו של הרחוב, הפנתה לאתר הרחובות של עיריית ירושלים, שם מוסבר כי הרחוב קרוי על שמו של הרב אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב, שחי באוקראינה בראשית המאה ה-18, עלה לארץ ישראל ב-1747, נפטר בירושלים בשנת 1761 ונטמן בהר הזיתים.
דבריה נענו על ידי מגיב, שגרס כי טעות בידה ובידי העירייה, והרחוב נקרא על שמו של אליהו כי טוב (מוקוטובסקי), סופר חרדי פורה, שבין ספריו הידועים 'ספר התודעה', 'איש וביתו' ועוד. הוא שלח אותה לרחוב כדי להיווכח בכך במו עיניה.
יפעת לא התעצלה. היא נסעה לרחוב כי טוב (היוצא משדרות בר-אילן) וצילמה את השילוט, כולל מדבקות אנטי-ציוניות נגד ההשתתפות ב'בחירות הטמאות'.
אמנם הספק הותר, אבל עדיין נשאלת השאלה מיהו בעל מדרש המקומות קיטוב = כי טוב?
העיירה עצמה נקראת קוטי (Kuty), ובמקורות העבריים היא נקראת 'קיטעוו' (קיטֶב) או 'קוטעוו' (קוּטֶב), ואף פעם לא 'כי טוב'. למיטב ידיעתי, הראשון שהמציא את המדרש הזה היה מחבר חרדי ושמו יעקב שלום גפנר, שבשנת תשכ"ח, לאחר גילוי קברו של הצדיק בהר הזיתים, פרסם ספר ושמו 'אור כי טוב'.
השם 'רחוב כי טוב' הוא נחמד וראוי, ויכול לעמוד גם בזכות עצמו. ככלות הכל, הוא מזכיר את מעשה הבריאה, שכל יום שבו הסתיים בקריאה: 'וירא אלהים, כי-טוב'. אז למה צריך לתלות אותו במדרש מקומות מאוחר ועקום כל כך?
אגב, להפתעתי הגדולה התברר לי כי עוד איש חשוב נולד בקיטב, והוא חבר הכנסת לשעבר הרב חיים דרוקמן...
ב. חומוס ברדיצ'ב
ואם כבר אנחנו באזור חיוג אוקראינה ועוסקים בעולם החסידות, הנה תמונה שצילם יונתן לרנרבמרכז חורב בחיפה:
למרות שקשה לדמיין, אני בטוח שאת החומוס הזה, הכשר למהדרין, אפילו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אוכל.
ג. אומן 17
ולסיום, את התמונה של קופת הצדקה הנחנחית הזו שלח לי בן לנדאו, שצילם אותה בחנות למזון מהיר בירושלים. את הספרה 17, הרומזת למועדון הלילה הירושלמי המפורסם, הוסיף, כנראה מישהו אחר (לפי הצבע השונה של הדיו), עם חוש הומור.
